הקפאת הליכים היא מצב של חדלות פירעון לגבי חברה, שבו היא אינה מסוגלת לשלם את חובותיה לנושים השונים כגון ספקים, בנקים ועובדים, ונכסיה אינם מספיקים כדי לכסות את החובות. במצב כזה, במקום לפרק את החברה ולסגור אותה, קיימת דרך המאפשרת לחברה לפעול להבראה ושיקום בפרק זמן מוגדר, באמצעות משקיע שירכוש את החברה או יזרים אליה כסף כשותף – זאת במסגרת פשרה או הסדר עם נושי החברה. אז מה זה הקפאת הליכים בדיוק וכיצד הליך כזה יכול לסייע לחברות בסכנת סגירה? המשיכו לקרוא.
בקשה לצו הקפאת הליכים
קודם כל, נדגיש שבמקרים כאלה חשוב מאוד להיוועץ עם עורך דין פשיטת רגל מנוסה שילווה את החברה בתהליך. עורך הדין יסייע בהכנת הבקשה לצו הקפאת הליכים ויגיש אותה לבית המשפט. משמעות הצו היא שבמשך תקופה של עד 9 חודשים, הנושים השונים לא יוכלו לפעול משפטית כנגד החברה לגביית חובותיהם. מנגד, על החברה יהיה להציג הסדר לשיקומה ועליו צריכים להסכים הנושים. בזכות צו ההקפאה החברה ממשיכה לפעול כ”עסק חי”, להמשיך לגבות מלקוחותיה ולקבל תזרים מזומנים, דבר שלא היה מתאפשר אם החברה הייתה מתפרקת. עם זאת, נושה הרואה עצמו נפגע מצו ההקפאה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטלו.
צו הקפאת הליכים – המשמעויות החשובות
אם אתם שואלים את עצמכם מה זה הקפאת הליכים, חשוב שתדעו שהמשמעויות העיקריות של צו הקפאת ההליכים הן:
- אי אפשר לפתוח בהליכי נשייה חדשים כנגד החברה.
- אי אפשר להמשיך בהליכי נשייה שכבר החלו קודם לצו.
- בית המשפט רשאי לאשר לנושים לממש נכסים לא מובטחים של החברה רק אם הדבר לא יפגע בתוכנית השיקום.
בתקופת צו ההקפאה נעשה הסדר נושים הקובע את סדר הפירעון של חובות החברה, ויכול לכלול פטור מערבויות וסיווג הנושים לפי אופי החוב כלפיהם ואופן חלוקת הנכסים. המטרה העיקרית של ההסדר היא להביא לשיקום החברה. אפשר למנות נאמן לפקח על כל התהליך עד שהחברה תשוב לעמוד על רגליה.
שיקולי בית המשפט
כדי שבית המשפט ייתן צו הקפאת הליכים, עליו להשתכנע שיש סיכוי סביר שהחברה תוכל להשתקם. לכן לבקשה יש לצרף תוכנית שיקום מפורטת הכוללת תזרים מזומנים צפוי, תחזית רווח והפסד וצעדי ייעול. בית המשפט יביא בחשבון גם שיקולים כגון מצב המשק, עמדת הנושים המובטחים, הסכמת הנושים להסדר, סחירות החברה אם היא ציבורית, מספר העובדים שעלולים להיפגע מפירוק, האינטרס של משקיעים רציניים ועוד.
הקפאת נכסים בפרויקטים בחו”ל
הקפאת נכסים מתבצעת במקרים שבהם חברה השקיעה בפרויקטים בחו”ל ונקלעה לקשיים. למשל, אם החברה ביצעה השקעות בפרויקטים בחו”ל וצפתה תזרים מזומנים מהמכירות, אך הביקוש לא התממש מסיבות שונות והחברה נקלעה לקשיי נזילות. במקרה כזה היא עלולה להגיע למצב של חדלות פירעון אם לא תצליח לפרוע את חובותיה השוטפים לבנקים, לספקים ולקבלנים עקב הקפאת מרבית נכסיה בפרויקטים לא משווקים וחוסר התזרים. במצב כזה הקפאת הליכים יכולה לתת לחברה זמן למצוא משקיע או הסדר מימון מחדש שיאפשר לה להמשיך את הפרויקטים ולמכור אותם, במקום להסתבך בתביעות מנושים, בעיקולים וגרוע מכך – בפירוק החברה שיביא להפסדים גדולים לכולם.
לסיכום,
במאמר זה הסברנו מה זה הקפאת הליכים – מדובר בהליך משפטי שיכול להציל חברות איתנות שנקלעו למשבר זמני ולהימנע מפירוק שפוגע ביכולתן להתאושש, זאת בפיקוח של בית המשפט ותוך איזון של האינטרסים של הנושים למול הסיכוי לשיקום החברה. כשההליך מוצלח, החברה יכולה לחזור לפעול באופן עצמאי ולשרת את כלל מחזיקי העניין שלה – מבעלי המניות, הנושים והמשקיעים, דרך העובדים, הספקים והלקוחות.
